תודעה חיה

מחשבות על הבנה

כולכם יודעים כלמני דברים, אפילו מבינים כמה, אבל לא בטוח שאתם מבינים את ההבדל בין לדעת ללהבין ומה זה אומר להבין משהו. כאן אני מציע בקצרה הסבר על הנושא הזה וגם מראה איך מהבנת ה”הבנה” נובע מהי פילוסופיה.

“ידיעה” על קצה המזלג

לגבי “ידיעה” מומלץ לקרוא את הפוסט המיועד לה (“על ידע והוויה”), שם אני מספר בקצרה על גישות פילוסופיות לידע (פחות חשוב) ועל הניתוח הביולוגי-תיאורתי של משמעות הידיעה עבור אורגניזם חי (מסובך אבל חשוב). כמו כן מוסבר שם איך הניתוח הביולוגי מסתדר יפה עם ההגדרה הפרגמטית של מה זה “לדעת משהו”.
כאן נסתפק בדברים הבאים:
1)ידע אינו ייצוג של מציאות אובייקטיבית כלשהי.
2)ידע אינו מצב מנטלי כלשהו.
3)לדעת משהו משמע להיות מסוגל למשהו, להכיר דרך פעולה כלשהי ,להבדיל בין משהו למשהו. זה יוסבר להלן.

אם בנסיבות מסויימות אני מסוגל להגיב בצורה הנכונה אז אני “יודע” משהו. בעברית במיוחד הקשר בין ידיעה למסוגלות הינו שקוף בביטויים כמו – יודע לשחות, יודע לקרוא וכדומה. בביטויים אלה לדעת אומר להיות מסוגל לעשות משהו. גם ידיעת עובדות אינה שונה – כשאנו אומרים שאנחנו יודעים איזושהי עובדה זה אומר שאנחנו מסוגלים לעשות משהו בנסיבות מתאימות.
לדוגמא: אם כששואלים אותי מהי בירת צרפת אני עונה “ברלין” אז אינני מסוגל להגיד את התשובה שמצפים ממני. אם אני מסוגל לעומת זאת לתת את התשובה הצפויה אז אני “יודע” את התשובה. המסוגלות כאן היא מסוגלות להגיד “פריס” בנסיבות המתאימות (למשל כששואלים אותי מה היא בירת צרפת).
כאן אולי עולה התנגדות – אבל אני תמיד יודע שבירת צרפת היא פריס בלי קשר אם שואלים אותי או לא. האמנם? האם אתם יודעים את זה כל היום? גם כשאתם ישנים? איך אתם יודעים שאתם יודעים את זה? רק בנסיבות מסוימות מחשבה זו צצה ומלווה בתחושת בטחון. כשאתם חושבים “פריס היא בירת צרפת” אתם פועלים בצורה מסויימת ועם תחושה מסויימת. זה כמו לענות לשאלה ששאלתם את עצמכם.

השלכה מעניינת מהבנה של מה זה “ידע” היא שאי אפשר להסתכל אל תוך המוח ולבדוק אם “רשומה” שם המילה “פריס” במקום הנכון ולפי זה לדעת שאני יודע משהו. מה שצריך לעשות הוא לבחון האם המוח (והגוף) שלי מסוגל להגיב נכון לשאלות כגון “מהי בירת צרפת?”, כלומר למה הוא “מסוגל” ולא מה רשום בו (לא “רשום” במוח שום דבר!).

מידיעה להבנה

לפעמים ידיעה גורמת גם ל”הבנה”. קודם כל חשוב שתדעו שהבנה היא לא מצב/תהליך מנטלי כלשהו. אי אפשר להגיד שהבנתי משהו במשך שעה (אבל אפשר להגיד שהיתה לי תחושה שהבנתי). לא תמיד נדרש מידע חדש בשביל להבין משהו, הרבה פעמים צריך פשוט להבין את מה שאנחנו כבר יודעים. הבנה היא גם לא תמיד תוצר של מאמץ שכלי, לפעמים פשוט “נופל לנו האסימון”. הבנה אינה רגש או שילוב כלשהו של רגש-שכל. שילוב כזה יכול לעזור להבין אבל הוא עצמו אינו הבנה.

הבנה היא מעבר מדרך הסתכלות ישנה לדרך הסתכלות חדשה, שינוי תפיסתי, בו לדברים פתאום יש משמעות חדשה. כמו כאשר אתם מתבוננים בציור של דבר מה מעורפל ולא ברור מה אתם רואים בו ואז פתאום אתם קולטיםמה מצויר בו וכל הציור לפתע נראה אחרת לגמרי. אתם רואים את אותו הציור לחלוטין אבל רואים אותו אחרת (הדבר הזה שם הוא אף, וכאן זה בעצם כנף, איך לא ראיתי את זה קודם?).

כל שינוי תפיסתי-מחשבתי כזה מאפשר דרכים חדשות לפעול. סוג האפשרויות החדשות שהאדם מסוגל לממש בעקבות השינוי הוא זה שמגדיר את מה שהאדם הבין. למשל אם אני צריך להמשיך סדרה של מספרים, בהתחלה אני רואה סדרה חסרת משמעות וכמעט כאותית, אני מתבונן בה עוד, בוחן קשרים אפשריים, ואז בום! – אני רואה את המספרים אחרת, אני רואה שהם קשורים, אני רואה אותם דרך תבנית מסויימת המאפשרת לי להמשיך את הסדרה. המסוגלות החדשה הזו היא בדיוק מה שהבנתי  (איך להמשיך את הסדרה).

דוגמא נוספת היא ההבדל בין שני תלמידים שמקשיבים למורה. האחד מבין על מה המורה מדבר והשני לא. כאן משתמשים בפועל “להבין” במובן מתמשך (כל השיעור הבנתי על מה הוא מדבר), אבל המשמעות היא אותה משמעות. בזמן שהמורה דיבר תלמיד אחד תפס את דבריו בצורה מסויימת, העניק למילים משמעות מסויימת, קשרים מסויימים, שמע את כל השיעור דרך תבנית ספציפית (על בסיס ידע קודם והבנות קודמות). התלמיד השני לעומת זאת שמע את אותן המילים אבל לא היה מסוגל להתאים להן דרך תפיסה נכונה. הוא כן הבין את המילים (מסוגל לחזור ולספר למישהו שהמורה אמר ככה וככה) אבל המילים של המורה  לא הוסיפו לו מסוגלות שאותה היה אמור להשיג (לענות לשאלות במבחן למשל).

הבנה ותובנה

בדוגמה של הכיתה אפשר היה לראות שהמשמעות של “להבין” היא לא תמיד מהפך פתאומי בראיה, אלא לפעמים זו תוספת לראיה מסויימת שכבר קיימת. כשאני מבין משהו נוסף על נושא מוכר הראיה שלי משתנה במידה מסויימת, טווח הדברים שאני מסוגל לעשות משתנה במידת מה. לפעמים קשה להגיד אם ידע חדש גרם לאיזו הבנה חדשה. לא תמיד זה הגיוני לשאול על הבנה.
שאלה כמו – “אתה מבין שעכשיו שתיים בלילה?” כנראה תהיה מתאימה לנסיבות מסויימות בהן היא נשאלת (למשל כשאני מדליק מוסיקה בעוצמה גבוהה באמצע הלילה). ללא הנסיבות המתאימות זאת תהיה שאלה חסרת משמעות, אין פה מה להבין, צריך פשוט לדעת מה השעה.

מקרה מובחן של הבנה הוא תובנה. תובנות הן מקרה מייצג של שינוי תפיסתי-מחשבתי שמעניק משמעות חדשה לדברים. זה יכול להיות בפתרון בעיה כלשהי – הפרטים פתאום מקבלים משמעות שונה והקשרים ביניהם הופכים לשקופים וברורים. זה יכול להיות גם תובנה כללית על החיים, שינוי ערכים ומשמעות שיש לדברים.

פילוסופיה

אני אישית הכי אוהב הבנות ותובנות שקשורות למי אני ומה זו המציאות הזאת. לדעת אינסוף עובדות (מדעיות או חברתיות) אינו מבטיח שום תובנות, למרות שבתחומים מסויימים ידיעה באמת מסוגלת לשנות את משמעותם של דברים, בתנאי שמנסים לראות את ההשלכות שיש לידיעה זו ומשתדלים להיות פתוחים לאפשרויות של שינוי ההסתכלות שידיעה זו מביאה איתה.

העיסוק של פילוסופיה הוא בדיוק בזה – לשנות את התפיסה, את הדרך בה אנחנו רואים דברים, להבין. יש מי שמגביל את התחום של הפילוסופיה להבנת מושגים בלבד (כמו מושג ה”ידיעה” למשל) אבל אלו הן תופעות לוואי של ההתלהבות הגדולה שהיתה במאה הקודם מגילוי חשיבות השפה. עיסוקו של הפילוסוף הוא בכל סוגי ההבנה – מושגיים, מדעיים, רוחניים וכו’. הפילוסוף חושב הכי מדויק היכן שזה אפשרי, שואף ידע מכל מקור אפשרי וקשוב להתנסויותיו האישיים. כל פיסת ידע, מחשבה והתנסות מתקבלים על ידי הפילוסוף באופן שהוא אמנם ביקורתי אך גם פתוח ובוחן את ההשלכות השונות שיש לפיסה זו על אופן הסתכלותו על העולם ועל עצמו.

באור זה אפשר להבין מדוע אריסטו טען שהאושר האמיתי הוא הידע המופשט של הפילוסוף. אם הבנות משנות את האופן בו אנחנו רואים את הדברים, את המשמעות שיש למרכיבי החיים שלנו, אז איכות החיים תלויה באופן ישיר מאותן הבנות והידע (המסוגלות) שיש לנו. נהג חדש ונהג מקצועי רואים את הכביש ואת כל תהליך הנסיעה באופן שונה מאוד. האחד מבחין ומעניק משמעות לדברים שהשני כלל לא שם אליהם לב או מתקשה לקלוט. ההבדל בחוויה שלהם הוא מובן מאליו – הנהג המקצועי נהנה מהנסיעה הרבה יותר מהנהג החדש שרק רוצה “לשרוד” את הנסיעה. הנהיגה מסמלת את החיים שלנו, לא רק עיסוקים חיצוניים אלא כל רגע ורגע שבו אנחנו תופסים את המציאות, גם כשזה קורה באופן לא מודע – 24 שעות ביממה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>